מאיר דוידוב מוסכים בע"מ נ' סולימני יעקב "מוסך הצוות ואח'

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית אשר במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים בנזקי תאונת דרכים שאירעה ביום 22.1.11 בכביש 443 בתל אביב לירושלים בסמוך לצומת מודיעין. התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג מאזדה מ.ר. 71-160-51 (להלן: "רכב התובעת") שהיה נהוג בזמנים הרלבנטיים על ידי גברת עליזה דבח.

הנתבע 1 הינו הבעלים של רכב מ.ר. 75-122-61 (להלן: "רכב הנתבע 1") שהיה נהוג בזמנים הרלבנטיים על ידי גברת ענת פרג'.

הנתבעת 2 הינה בעלת רכב מ.ר. 64-981-65 (להלן: "רכב הנתבעת 2") אשר היה נהוג בזמנים הרלבנטיים על ידי מר גדעון רוטקוביץ.

2.אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, ביום 22.1.11 בשעה 19:30 אירעה תאונת שרשרת כאשר רכב הנתבע 1 פגע ברכב הנתבעת 2 והדפו לעבר רכב התובעת. יוער כבר עתה, כי מלבד תיאור כללי, כאמור, אין כתב התביעה מפרט את נסיבות קרות התאונה לאשורן ואף לא מפורטת כדבעי העילה המשפטית אשר על יסודה מבוקש לחייב הנתבעים.

3.אליבא דגירסת הנתבע 1, כפי שנטענה בכתב ההגנה מטעמו, רכב הנתבעת 2 פגע ברכב התובעת וכעבור זמן מה פגע רכבו ברכב הנתבעת 2. לשיטתו, רכב הנתבע 1 הצטרף לתאונה קיימת. כמו כן, מוכחש בכתב ההגנה שיעור הנזקים הנטענים.

4.אליבא דגירסת הנתבעת 2, כפי שנטענה בכתב ההגנה מטעמה, רכב הנתבע 1 פגע ברכבה והדפה לעבר רכב התובעת. כמו כן, מוכחשים הנזקים הנטענים.

5.המחלוקת הנעוצה בין הצדדים נסובה, איפוא, הן סביב שאלת האחריות והן בשאלת שיעור הנזקים.

6.ביום 30.4.13, התקיים בפני דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים באשר לנסיבות קרות התאונה.

נהגת התובעת, גב' עליזה דבאח, תיארה את אופן קרות התאונה. על פי עדותה בפני, עת נסעה בכביש 1 מתל אביב לירושלים ביקשה לרדת מכביש זה במחלף מודיעין לכיוון כביש 443 ועל כן, נסעה בנתיב הימני לצורך ירידה מכביש מס' 1 כאשר לפתע רכב שנסע לפניה ניסה לפנות שמאלה תוך שהינו נכנס לנתיב נסיעתה על כן, היא ניסתה "לברוח" שמאלה כדי להימנע מפגיעה בו, כי אז הן רכב הנתבע 1 והן רכב הנתבעת 2 פגעו בה באופן ישיר.

ב- ת/1 "הודעה על מקרה ביטוח לרכב" שהוגשה לשומרה חברה לביטוח בע"מ מטעם התובעת, מופיעה הגירסה כדלקמן: "הרכב שלפני נעצר פתאום בכביש מהיר אני שברתי שמאלה הצלחתי לא לפגוע בו אבל שני רכבים שהיו אחריי פגעו אחד בשני ובי".

כמו כן, העדה אישרה בעדותה, כי לאחר קרות התאונה לא יצאה מהרכב ולא ראתה את הנזקים שנגרמו לרכב התובעת. גם לאחר שיצאה מהרכב לטענתה לא ראתה את הנזקים (פרוט' בעמ' 6 שורה 16). כמו כן, העדה אישרה בחקירתה הנגדית, כי אינה יודעת איך התרחשה התאונה (פרוט' בעמ' 5 שורה 12).

נהגת הנתבע 1, גב' ענת פרג', תיארה את אופן קרות התאונה. על פי עדותה רכב הנתבעת 2 האט לכיוון עצירה ועל מנת שלא לפגוע בו סטתה שמאלה אך עדיין פגעה עם הצד הימני קידמי שלה בצד האחורי שמאלי של רכב הנתבעת 2. העדה לא ידעה לומר האם רכב הנתבעת 2 פגע תחילה ברכב התובעת כמו כן, העידה, כי לא ראתה תאונה שאירעה לפניה.

נהג רכב הנתבעת 2, מר גדעון רוטקביץ, תיאר את אופן קרות התאונה. על פי עדותו, רכב התובעת האט נסיעתו עד כדי עצירה, הוא הצליח לעצור את רכבו כחצי מטר אחרי רכב התובעת ואז לאחר שנייה שתיים פגע ברכבו מאחור רכב הנתבע 1 והדפו לעבר רכב התובעת. העד אישר כי הלך לראות את הנזק שנגרם לרכב התובעת ואולם, לא ידע לאשר את תמונות הנזק שהוצגו בפניו. תיאור קרות התאונה בהתאם ל- נ/1 – הודעה על קרות תאונה לחברת שלמה סיקס על ידי נהג הנתבעת 2 "תאונת שרשרת אני הייתי באמצע. רכב מספר 75-112-61 פגע ברכבי וכתוצאה מכך העיף את הרכב שלי על הרכב שהיה לפני 71-160-51 ופגעתי בו".

7.בדיון המשך מיום 10.7.13 העיד בעלה של נהגת רכב התובעת שהיה עד לקרות התאונה. על פי עדותו הוא ישב במושב ליד הנהג. רכב התובעת נסע בנתיב הימני מתוך שני נתיבים היורדים מכביש 1 לכיוון כביש 443 כאשר רכב שחנה בצד ימין של הכביש החל לפתע לסטות מנתיבו לכיוון כביש 1 ותוך כדי פעולה זו חסם את נתיב נסיעתם. כאשר מהלך בלימת רכב התובעת היה בין שני הנתיבים. לטענתו, לאחר התאונה הוא ואשתו ירדו מהרכב , החליפו את הגלגל השמאלי והמשיכו בנסיעה ממחלף מודיעין עד לביתם בפיסגת זאב. כמו כן, העיד, כי אשתו יצאה מן הרכב וראתה את הנזק.

בנוסף, באותו מועד העיד מר אורן יעקב שהינו שמאי רכב ובוחן תאונות במקצועו ובמסגרת זו נחקר על חוות דעתו שהוגשה מטעם הנתבע 1. כעולה מחוות דעתו לאחר שבחן את סוגי הרכב, היקף הנזקים בכלי הרכב המעורבים ובשים לב לאופן קרות התאונה, מר אורן הגיע לכלל מסקנה, כי מיקום הנזקים וגובהם אינו תואם את מיקום הנזק ברכב התובעת וכן, נוכח הפער בנזקים שנגרמו בשני כלי הרכב המעורבים, אין התאמה בין עוצמת הפגיעה.

8.התובעת הדגישה בסיכומיה, כי עדויות נהגת התובעת ובעלה באשר לנסיבות הפגיעה ברכבם אינן רלבנטיות זאת נוכח העובדה, כי אין חולק שרכב הנתבעת 2 פגע ברכב התובעת מאחור. כמו כן, ציינה, כי לא הייתה מחלוקת באשר לשיעור הנזקים בהתאם לחוות דעת השמאי איציק משה אשר בדק את הרכב כיומיים לאחר קרות התאונה וכי נוכח העובדה, כי עסקינן בנזק שנגרם מאירוע אחד יש לשלול את הטענה, כי התובעת ביצעה פעולה זדונית להגדלת נזקיה. עוד ציינה, כי קיימת סתירה בין עדותו של השמאי אורן יעקב לבין חוות דעתו כאשר בחוות דעתו הינו מייחס להיקף הנזקים במוקדי הנזק השונים משקל רב שהשפיע על מסקנתו ואילו בעדותו ציין, כי היקף הנזקים אינו רלבנטי וכן, ציינה פגמים נוספים בחוות דעתו וכן, עובדות שגויות באשר לגיל הרכב ועניין תיקון הרכב.

9.הנתבע 1 הגיש סיכומיו וציין, כי עדי התובעת מסרו עדויות הסותרות זו את זו בפרטים רבים ומהותיים. כמו כן, ציין, כי על פי אופן תיאור עדת התובעת את קרות התאונה עולה כי התאונה נגרמה כתוצאה מסטייתה מנתיב נסיעתה לנתיב נסיעת הנתבעים באופן פתאומי זאת מבלי שווידאה תחילה כי הנתיב השמאלי פנוי. אף מוקד הנזק ברכב התובעת בצידו השמאלי אחורי תומך בעובדה, כי בסטייה הפתאומית של רכב התובעת לנתיב נסיעת הנתבעים. עוד ציין, כי אף אם גירסת נהגת התובעת נכונה בכך שביקשה להימנע מתאונה עם רכב שנסע לפניה אין בכך מלהסיר ממנה אחריות מסטייתה באופן פתאומי לנתיב רכב הנתבעים באופן היוצר סיכון תעבורתי שגרם בסופו של יום לתאונה נשוא תיק זה ואין בנסיבות אלה להעביר לפתחם של הנתבעים את האחריות לתאונה. בנוסף, עומד ב"כ הנתבע אחד על סתירות רבות בין עדות בעלה של נהגת התובעת הן באשר לנסיבות קרות התאונה וכן, סתירות בעדותו עצמה. באשר ליחסים שבין הנתבעים צויין, כי הנתבע 1 פיצה את רכב הנתבעת 2 בגין נזק אחורי בלבד ולא הכיר באחריותו לנזק הקידמי ולהדיפה. באשר לשיעור הנזקים הנטענים מפנה הנתבע 1 את בית המשפט לפער המשמעותי בין הנזק הזניח שנגרם בחזית רכב הנתבעת 2 לבין הנזק הגבוה ברכבה של התובעת.

10.הנתבעת 2 מדגישה בסיכומיה, כי בכל מקרה יש לדחות התביעה כנגדה. בנוסף, הדגישה כי עדות נהגת התובעת אודות קרות התאונה הינה עדות שמועה שכן, העדה עצמה העידה כדלקמן: "כל מה שאני יודעת מהתאונה זה מבעלי או ממה שאמרו לו הנהגים שפגעו בנו" (פרוט' בעמ' 5 שורות 28-30). כמו כן, ב"כ הנתבעת 2 הרחיב בסיכומיו בנושא שאלת ההדיפה.

דיון ומסקנות: